×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין קכ״ז:גמרא
;?!
אָ
אנִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא הוּכְשְׁרוּ. במֵתָה הַבְּהֵמָה הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר גהָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר נְבֵלָה דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.: גמ׳גְּמָרָא: טוּמְאַת אוֹכָלִין אִין טוּמְאַת נְבֵלָה לָא. הֵיכִי דָמֵי אִי דְּמַעֲלִין אֲרוּכָה אֲפִילּוּ טוּמְאַת אוֹכָלִין נָמֵי לָא לִיטַּמּוּ וְאִי דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה טוּמְאַת נְבֵלָה נָמֵי לִיטַּמּוּ. דלְעוֹלָם דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה וְשָׁאנֵי טוּמְאַת נְבֵלָה דְּרַחֲמָנָא אָמַר {ויקרא י״א:ל״ז} כִּי יִפּוֹל עַד שֶׁיִּפּוֹל. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּמְעוֹרִין בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יָכוֹל יְטַמְּאוּ טוּמְאַת נְבֵלָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִפּוֹל עַד שֶׁיִּפּוֹל וַאֲפִילּוּ הָכִי טוּמְאַת אוֹכָלִין מיטמו. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר שְׁמוּאֵל התְּאֵנִים שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן מְטַמְּאוֹת טוּמְאַת אוֹכָלִין ווְהַתּוֹלֵשׁ מֵהֶן בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ זיְרָקוֹת שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן כְּגוֹן הַכְּרוּב וְהַדַּלַּעַת אֵין מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין קְצָצָן וְיִבְּשָׁן מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין. קְצָצָן וְיִבְּשָׁן ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ עֵץ בְּעָלְמָא הוּא וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק חבְּעַל מְנָת לְיַבְּשָׁן. טַעְמָא דִּכְרוּב וְדַלַּעַת הוּא כֵּיוָן דְּיִבְּשָׁן לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ הָא שְׁאָר פֵּירוֹת מְטַמְּאִי. הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיִבְּשָׁן הֵן וְעוּקְצֵיהֶן פְּשִׁיטָא אֶלָּא לָאו בְּלֹא עוּקְצֵיהֶן. לְעוֹלָם הֵן וְעוּקְצֵיהֶן וּקְצָצָן עַל מְנָת לְיַבְּשָׁן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. ת״שתָּא שְׁמַע טאִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּבוֹ פֵּירוֹת הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין יָבְשׁוּ הֲרֵי הֵן כִּמְחוּבָּרִין מַאי לָאו מָה תְּלוּשִׁין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן אַף מְחוּבָּרִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן. מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.: נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה [וְכוּ׳].: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי. אָמַר רַבָּה בִּבְהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר אֵין בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר וּמָר סָבַר בְּהֵמָה ינַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר. אַבָּיֵי אָמַר בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ וּמָר סָבַר אֵינוֹ כָּמוֹהוּ. וְאַף ר׳רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָא מִיפַּלְגִי. דְּרַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר אדר״מאַדְּרַבִּי מֵאִיר מִי אָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. וּרְמִינְהוּ אוֹכֶל שֶׁנִּפְרַס וּמְעוֹרֶה בְּמִקְצָתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
נשחטה הבהמה. נטהרו הבשר והאבר מלטמא עוד משום נבלה, ואע״פ שאסורין באכילה כדמוכחינן מקרא, דכתי׳ ובשר בשדה טרפה, אבל מידי נבלה טהרו, דאין שחיטה עושה ניפול, כלומ׳ שאין אנו חושבין אותו אבר ובשר שהיו חלושין מאד מאד קודם שחיטה, וכשניתוסף בהן חולשא אחרת ששחט בהן חצי הסימנין מיד נחשבם כאלו נפלו לגמרי ולא תהא שחיטה מטהרת אותם מידי טומאת נבלה, קמ״ל מתניתין שטהרו, והוכשרו בדמיה לקבל טומאה בלא הכשר מים, ואם יאכל אדם אותו אבר המדולדל בה לא לקי משום אבר מן החי, דהא סביר׳ לן דאין שחיטה עושה ניפול, אלא אסור הוא כדין טרפה ששחטה. מתה הבהמה. שהיו בה האבר והבשר המדולדלין. הבשר צריך הכשר. מים, לקבל טומאה מן השרץ, אם לא הוכשר משנדלדל, דטומאת נבלה אין בבשר המדולדל בה, דסבירא לן דמיתה עושה ניפול ואינו כנתנבל עמה במיתתה אלא כאילו פריש מחיים, ובשר הפורש מן החי אין בו טומאה של כלום. אבל לאבר המדולדל בה אין צריך הכשר, שהרי סופו לטמא טומאה חמורה, דהא מטמא אדם וכלים כדין אבר מן החי.
והאבר מטמא משום אבר מן החי. דהא סבירא לן דמיתה עושה ניפול, שנופל סמוך למיתתה ואינו נבלה, הילכך אינו מטמא משום נבילה. ואין הפרש בין אבר מן החי לאבר מן הנבלה שהרי בשניהם לוקה, וטומאתם נמי שוה, אע״פ שאין עליהם כזית בשר אלא אפילו במשהו בשר גידין ועצמות, אלא נפקא שאילו אתרו ביה לאוכל אבר מן החי משום ובשר בשדה טרפה, לא לקי, ואילו אתרו לאוכל נבלה משום אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, לא לקי. אי נמי לבשר הפורש ממנו, שבשר הפורש מן אבר מן החי לא מטמא, ובשר הפורש מאבר מן המת מטמא. אבל בין בשר מן החי לאבר מן החי איכא הפרש לענין טומאה, דאבר מן החי מטמא, ובשר מן החי לא מטמא כלל. והפרש יש בין בשר מן הנבלה לאבר מן הנבלה, בין לענין טומאה בין לענין איסורא, דבשר מן הנבלה לא מצטרפי בהדיה גידין ועצמות, אבל לאבר מן הנבלה מצטרפי בהדי גידין ועצמות.
ור׳ שמעון מטהר. פריך בגמ׳ אמאי מטהר ר׳ שמעון, אי סבירא ליה דמיתה עושה ניפול, ליטמא משום אבר מן החי, ובשר הפורש אחר כן מן האבר לא יטמא, ואי סבירא ליה דאין מיתה עושה ניפול, יטמא משום אבר מן הנבלה, ובשר הפורש מן האבר יטמא כדין כזית מן הנבלה. ומתרץ, כשמטהר ר׳ שמעון, לאו אאבר המדולדל בבהמה קאי, דההוא ודאי מטמא משום אבר מן החי, דמיתה עושה ניפול, אבל בבשר המדולדל בה דקאמ׳ ר׳ מאיר שצריך הכשר ויקבל טומאה משרץ כדין כל האוכלין שבעולם, בא ר׳ שמעון לחלוק ולומ׳ שאינו מקבל הכשר, דלאו אוכל הוא, כיון שאינו יכול להאכילו לגוים, דכבשר מן החי נחשב, דהא סבי׳ לן דמיתה עושה ניפול, ואסור הוא לבני נח, דכתי׳ מכל האוכל אשר יאכל, או לכם או לגוים, קרוי אוכל, אבל אוכל שאי אתה יכול להאכילו אפי׳ לגוים אינו קרוי אוכל.
מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144